<h1>תוספות רי"ד — מו"ק מהדורא בתרא</h1>
<h2>דף כט.</h2>
[מו"ק ה' ע"ב] ובית הפרס מיבעי ציון. כך מצאתי כתוב במקצת ספרים, ונ"ל דה"ג, ובמקצת ספרים ראיתי כתוב ובית הפרס מי מטמא באהל והאמר רב יהודא כו', ופתרון המורה מוכיח דהכי גריס, מדפריש ואי מטמא באהל היכי אזיל עילויה, וקשיא לי לפי גירסא [זו] דאמאי מקשה לי' מרב יהודא דלא מטמא באהל, והא משנה שלימה היא בפ"ב דאהלות (מ"ג) ואלו מטמאין במגע ובמשא ואינן מטמאין באהל עצם כשעורה וארץ העמים ובית הפרס כו', א"ו דבר ידוע היא שבית הפרס אינו מטמא באהל, ואע"ג דתניא לעיל דאין מציינין אלא על דבר שמטמא באהל, הו"א הנ"מ טומאה שידוע מקומה כגון עצם כשעורה וכיוצא בו אבל בית הפרס כיון שאין ידוע מקום הטומאה אנה יש עצם כשעורה שהרי כל מאה אמה הוא עושה בית הפרס (אהלות פי"ז מ"א) הו"א דמציינין אותו, מש"ה מקשה מרב יהודא מנפח אדם בית הפרס והולך ומבית הפרס שנידוש טהור, דאם איתא דמציינין על שדה בית הפרס, היאך אדם יכול להלך בה על ידי ניפוח, וכל היכא דאיכא ציון הנכנס שם טמא, והאיך אנו מציינין דבר שיכול להלך בו ע"י ניפוח ואתה מציינו שלא יכנס שם אדם, ועל בית הפרס שנידש טהור והיאך אנו מציינין עליך ומונעין בני אדם משם לעולם שכל דבר שיש בו ציון לדורי דורות אין נכנסין שם, א"ו מדברי רב יהודא מוכיח שאין מציינין על בית הפרס כמו שאין מציינין על כל דבר שאינו מטמא באהל.
